אימון אישי - להיות, לעשות, והצ'י ביניהם. 

עשה זאת בעצמך

מאותו רגע בו אנו מתחברים לגופנו הפיסי (ולו רק בשל חילוקי הדעות ממתי אנו קיימים, מרגע ההתעברות, מרגע הלידה, ואולי קודם מגלגול אחר), אנו נמצאים במצב של עשייה, כזו או אחרת.
יש אנשים שעושים כי צריך, יש כאלה כי מזדמן, יש כאלה כי אמרו להם ויש כאלה שרוצים.
עשייה היא פעולה שבסופה יש תוצאה רצויה (או שאינה).
מהיכן מגיעה העשייה שלנו - מה מניע אותה? מדוע אנחנו בוחרים לעשות משהו אחד ולא משהו אחר? מתי עשייה היא גם יצירה ?
האם עשייה אומרת משהו על ההתנהגות וההתנהלות שלנו? מתי ובאיזה אופן עשייה מביאה אותנו לצמיחה והתפתחות?
משוכנעת שאלה רק חלק קטן מהשאלות שניתן לשאול בנושא.
אולי שווה לבדוק כמה פעמים שאלנו את עצמנו שאלות אלה ואם בכלל.
האם אנחנו חיים את חיינו בעשייה על טייס אוטומטי, מתי בפעם האחרונה עשינו משהו חשוב בשבילנו, בשביל אחרים.
ובכלל, איך אנחנו עושים? בשמחה? מהכרח? ועוד, ועוד.
אין גבול לדרכים בהם אפשר להתבונן בנושא העשייה והגיוני שכך.
כיוון שגם אם נצטמצם נגלה שמהרגע בו אנו פותחים את העיניים בבוקר ועד הרגע שאנו פותחים את העיניים בבוקר שוב, היינו בעשייה כזו או אחרת.
תהליך האימון קורא אותנו לעשייה.
אימון עסקי, אימון אישי, אימון קבוצתי. לא משנה מה בחרנו לקחת, בסופה של פגישת אימון נצא עם מטרה, אימון שבועי הכולל עשייה. עשייה מדויקת מכוונת מטרה, עשייה להגשמת החלום, החזון, המטרה, הייעוד שבחרנו להתאמן עליו.
כמובן שאף אימון המכבד את התהליך אינו מוותר על שימוש בערכים אישיים, כחלק מהגדרת החזון האישי. אולם מהי מידת החשיבות והפוקוס שניתן במהלך האימון הנוגע באמת ב-להיות שלנו ?

להיות (או לא להיות).

להיות זו הדרך בה אנו נוכחים בחיים שלנו, מתבוננים בעצמנו תוך כדי עשייה. (ואולי אפילו לפני העשייה).
ברוב המקרים אנחנו כל-כך עסוקים בעשייה ולא, מי עושה, איך עושה, את מי פוגשים האנשים שפוגשים בנו? כמה להיות נוכח בחיינו - האם העשייה שלנו היא בעצם דרכנו להסיח את הדעת ?
להיות - הוא צעד אחד לפני עשייה. אולי אם נעצור, נתבונן, נבין ונפנים, מי אנחנו רוצים להיות ומשם נגזור את העשייה שלנו אז יובטחו לנו התוצאות הטובות והמהירות ביותר עבורנו?
אולי אם נעצור, נתבונן ונתחבר למהות של מי אנחנו רוצים להיות כאנשים, ומשם נגזור את הפעולות שלנו, אז תהיינה לנו תוצאות מובטחות ?
במידה ונאפשר לעצמנו להיות, נשהה שם לפני עשייה,
נגלה דברים שלא נתנו עליהם את הדעת כמו, החוקיות בחיינו, אמונות המגבילות אותנו, ערכים המשמעותיים לנו,השאיפות והרצונות המהותיים בשורשנו, מי היינו רוצים להיות כאנשים, את מי היינו רוצים סביבנו ואלו רק שאלות ראשונות.
האם יכול להיות שכאשר נאפשר לעצמנו לשהות במקום זה, נאפשר לעצמנו להתבונן בנו ובעולם סביבנו, נצליח להתחבר אל המודע שהוא האח הנוכח של העל מודע העמוק שלנו, שיש המכנים אותו גם בשם נשמה.
אותו גרעין, ניצוץ האור הפנימי שלנו, זה שלעולם לא ישתנה, זה שדואג לשלוח לנו רמזים בכל מיני דרכים, כמו, בחלומות, או במה שאנו נוהגים לקרוא להם אינטואיציה, תחושת בטן, תחושה רעה, דפיקות לב ועוד.
מכיוון שהנשמה שונה מהגוף ואינה פיסית, היא זו המאפשרת לנו את הרצון החופשי.
לפיכך, אותה אלפית שנייה בה המודע פוגש את העל מודע שבנו, כמו שניתן גם לדמות: "הראש והבטן מתחברים" - זה רגע מדויק, שברגע שפגשנו בו, חשנו בעוצמתו, נרצה רק לזמן לחיינו שוב ושוב את ההארות האלה שמסמנות לנו את הדרך בצורה הטובה ביותר עבורנו.
היכולת לחוות שוב ושוב את התחושה הזו מפתיעה בפשטותה. ברגע שאנחנו מחוברים לנשמה שלנו, לומדים להכיר בקיומה ולתת לה מקום של כבוד בחיינו, מאפשרים לה להשמיע את קולה, החיבורים, התחושות והרגעים המופלאים האלה יקרו יותר ויותר.

כל עוד יש בי נשמה/נשימה - הצ'י שבנו

פירושה המילולי של המילה "צ'י" הוא נשימה הן ברמה הפיזית והן הרוחנית.
במזרח מתייחסים לנשימה לא רק במובנה הפיזיולוגי, אלא גם במובנה האנרגטי.
כלומר, מהי האנרגיה המולדת שלנו, באיזו אנרגיה אנו משתמשים ואיזו אנרגיה אנו מפנים החוצה אל העולם.
הצ'י הוא גם הנשמה. במזרח מוגדר הצ'י "ככוח העומד מאחורי השינוי" , מה שאומר שבכל מקום בו קיימת תנועה, קיים שינוי.
הצ'י, המוגדר גם כאנרגיית החיים, או הכוח המניע את התהליך, מביא לשינוי זה.
לכל אחד מאתנו יש את האנרגיה המיוחדת לו, צופן נשימתו. צופן נשמתו. משנגלה אנרגיה זו נוכל להגשים את עצמנו ואת ייעודנו.
אותו כוח חיים יוכל לשמש לנו כמנוף לזרימה אל עבר ייעודנו.
אימון אישי המשלב את הצ'י שבנו, הנשמה, העל מודע, ה-להיות, יגלה את אותו חלק בנו שאנחנו יודעים על קיומו, רק לא תמיד נותנים לו זכות קיום.
אימון אישי המשלב עשייה עם השורש הראשוני ביותר שלנו ישנה את מהלך חיינו באופן מפתיע.
יפתח בפנינו יכולות שלא ידענו על קיומם, יאפשר תחושות שלא האמנו שנוכל להרגיש, פרטים שקודם לא הבחנו בהם, חוויות שלא חלמנושנוכל לשהות בהן ויאפשר את המעבר מהמצוי לרצוי.